אבטחת מידע.
לא מעקב אחרי עובדים.

כן, בתנאים. בפסק דין איסקוב (2011) קבע בית הדין הארצי לעבודה שמעסיק רשאי לקבוע טכנולוגיות מעקב במקום העבודה, בכפוף לעקרונות של שקיפות, מידתיות, לגיטימיות וצמידות למטרה, ולמדיניות ברורה שהעובד מקבל מראש. זה מידע כללי ולא ייעוץ משפטי; את המדיניות כדאי לבנות עם היועץ המשפטי.

לא. לפי מסמך הרשות להגנת הפרטיות על ניטור עובדים מרחוק (נוסח מעודכן, 11.1.2026), הסכמת העובד אינה יכולה להכשיר שימוש לא מידתי באמצעי מעקב. מה שמגן על הארגון הוא מטרה לגיטימית, היקף מידתי ושקיפות.

Syteca יכולה להפיק דוחות על זמן פעיל ולא פעיל, אבל אנחנו לא ממליצים לבנות עליה מעקב תפוקה. הרשות להגנת הפרטיות מונה צילומי מסך ותיעוד הקשות בין האמצעים הפולשניים במיוחד, ולפי עמדתה מותר להשתמש בהם רק במקרים חריגים, לתכלית מקצועית ספציפית, באופן מידתי ובהסכמה מפורשת. לכן נכון להגדיר את Syteca למטרות אבטחה מוגדרות, להפעיל הקלטה ותיעוד הקשות רק היכן שיש לכך הצדקה, ולפרט לעובדים בכתב איך הניטור פועל.

כברירת מחדל, Syteca מתעדת הקשות במצב חיפוש בלבד, סיסמאות מוסתרות בכוכביות ולא נשלחות לשרת, והרכיב אינו מוסתר מהעובד. אפשר להגביל את התיעוד לאפליקציות מסוימות, או לא להפעיל אותו כלל.

לא. לפי פסק דין איסקוב, כניסה לתיבת דואר פרטית חיצונית של עובד אפשרית רק בצו שיפוטי. Syteca מיועדת להגן על המערכות והמידע של הארגון, ולא לעקוב אחרי התכתבות פרטית.

בדרך כלל אבטחת המידע מפעילה את המערכת, ומשאבי אנוש והייעוץ המשפטי שותפים לקביעת המדיניות ולבירורים. ההרשאות במערכת מאפשרות להפריד בין מי שמגדיר, מי שצופה ומי שמאשר חשיפת זהות.