משרדי עורכי דין מנהלים כמות עצומה של מידע רגיש, החל מעסקאות מיזוג וראיות פליליות ועד לקניין רוחני ומידע אישי, מה שהופך אותם למטרות מועדפות עבור האקרים וגורמים זדוניים מבפנים. פרצות אבטחה עלולות להוביל לפגיעה במוניטין, עלויות תיקון וקנסות. לכן, דרישות IT מחמירות מסדירות את אבטחת הסייבר עבור משרדי עורכי דין. במאמר זה, אנו בוחנים כמה פרצות אבטחה נפוצות שארגונים משפטיים עלולים להתמודד איתן, מדגישים אירועים מהעולם האמיתי, מסבירים את דרישות הציות העדכניות ביותר, ומשתפים פרקטיקות ישימות לחיזוק אבטחת הסייבר למשרדי עורכי דין בשנת 2025.
למה משרדי עורכי דין צריכים לשמור על אבטחת סייבר חזקה?
איומי הסייבר בתעשייה המשפטית עולים בהתמדה ככל שההתקפות הופכות מתוחכמות יותר. על פי דוח הסקר הטכנולוגי המשפטי של לשכת עורכי הדין האמריקאית לשנת 2023, 29% ממשרדי עורכי הדין דיווחו על לפחות פרצת אבטחה אחת במהלך השנה.
בין הסיבות הנפוצות ביותר לפרצות מידע הן התקפות פנימיות. הן גם היקרות ביותר — דוח עלות סיכוני פנים של מכון פונמון לשנת 2025 חושף כי העלות השנתית הממוצעת הכוללת של אירועי אבטחה פנימיים היא 17.4 מיליון דולר. עבור משרדי עורכי דין, גורמים פנימיים יכולים להיות עובדים, מתמחים, קבלנים, או אפילו שותפים לשעבר עם גישה שנותרה. הגרוע מכל, גורמים פנימיים מכירים את המערכות הפנימיות והחיצוניות של מערכות אבטחת הסייבר שלכם ועשויה להיות להם גישה לגיטימית למידע רגיש.
המניעים העיקריים מאחורי התקפות פנימיות כוללים:
- ריגול — גישה למידע בשם מתחרים בשוק או מדינות אחרות
- האקטיביזם — הדלפת מידע רגיש מסיבות סוציו-פוליטיות
- רווח אישי — גניבת מידע רגיש למסחר במידע פנים או להקמת משרד עורכי דין חדש
- חבלה — גרימת נזק כעובד ממורמר או מאוכזב.
לדוגמה, בפברואר 2025, משרד עורכי הדין האוסטרלי סלייטר וגורדון חווה פרצת מידע פנימית משמעותית. גורם זדוני פנימי שלח אימייל לכל הצוות שהכיל נתוני שכר וביצועים פרטיים והערות ביקורתיות על עובדים. המשרד יזם חקירה פורנזית כדי לזהות את השולח, שנחשב להיות עובד נוכחי או לשעבר ממורמר.
אירוע זה ואירועים דומים אחרים יכלו להיות מופחתים על ידי יישום כלים חזקים לניהול איומים פנימיים והגנה על מידע שנדרשים על ידי חוקי אבטחת סייבר, תקנים ותקנות רבות. בואו נפרט אותם בחלק הבא.
דרישות הגנה על מידע שמשרדי עורכי דין חייבים לציית להן
בהתאם להתמחות שלכם, משרד עורכי הדין שלכם עשוי לעבוד עם סוגים שונים של מידע לקוח רגיש, כולל מידע אישי, פיננסי או מידע בריאותי. כל אחד מסוגי המידע הללו מוגן באמצעות תקני אבטחה, חוקים ותקנות.
אי עמידה בדרישות הציות של משרד עורכי דין עלולה להיות קטלנית לעסק שלכם. לא רק שהיא עלולה להוביל לבעיות משפטיות וחקירות, אלא היא גם עלולה לפגוע במוניטין של החברה שלכם ולגרום לאובדן לקוחות.
בין התקנות, החוקים והתקנים המרכזיים החלים על אבטחת סייבר למשרדי עורכי דין, כדאי לשים לב מיוחד לאלה הבאים:
תקנות והנחיות מקצועיות בארה"ב
משרדי עורכי דין בארה"ב נדרשים לפעול לפי כללי ההתנהגות המקצועית שפותחו על ידי לשכת עורכי הדין האמריקאית, הארגון המקצועי הגדול ביותר לעורכי דין בארה"ב. לשכת עורכי הדין האמריקאית מגבשת כללים שהופכים את השירותים המשפטיים לבטוחים, יעילים ואתיים. חוות הדעת הפורמליות 477R ו-483 של לשכת עורכי הדין האמריקאית מתארות מנגנונים נדרשים כדי לפקח על פרצות מידע, ליישם אמצעי אבטחה כדי למנוע אותן, להודיע ללקוחות כאשר אירוע מתרחש, ולתקן נזק לאחר פרצה. שתי חוות הדעת הפורמליות מחייבות עורכי דין "לעשות מאמצים סבירים למנוע חשיפה בשגגה או לא מורשית של, או גישה לא מורשית למידע הקשור לייצוג לקוח."
GDPR והתקנות הישראליות
חברות משפטיות הפועלות באיחוד האירופי או מנהלות מידע השייך לתושבי האיחוד האירופי חייבות לציית לתקנות הכלליות להגנת מידע (GDPR). מסמך זה קובע אילו סוגי מידע אישי יש להגן עליהם ואוכף אמצעי אבטחה מחמירים. אי-ציות ל-GDPR יכול להוביל לקנסות חמורים של עד 4% מהמחזור השנתי הגלובלי או 20 מיליון אירו (הגבוה מביניהם).
בישראל, הרגולציה בתחום הגנת הפרטיות ואבטחת המידע מבוססת בעיקר על חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981 ותקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע), תשע"ז-2017. התקנות הללו חלות על כל ארגון בישראל (פרטי או ציבורי) השומר נתונים אישיים או רגישים GDPR – ויקיפדיה. משרדי עורכי דין, שמטבע עבודתם מחזיקים במידע אישי ורגיש רב, חייבים לעמוד בדרישות רגולטוריות אלה.
הדירקטיבה על אבטחת רשתות ומערכות מידע 2 (NIS2)
NIS2 היא מסגרת שקובעת דרישות אבטחת סייבר למגזרים קריטיים ברחבי האיחוד האירופי, במטרה לחזק את החוסן ואת יכולות התגובה לאירועים בקרב ישויות ציבוריות ופרטיות כאחד. משרדי עורכי דין עשויים להיות כפופים ל-NIS2 אם הם מציעים שירותי טכנולוגיה משפטית, מנהלים תשתית דיגיטלית קריטית או מטפלים בכמויות גדולות של מידע רגיש, במיוחד עבור לקוחות במגזרים בעלי קריטיות גבוהה. הקנסות על אי-ציות ל-NIS2 עשויים להגיע לסכום של עד 10 מיליון אירו או 2% מהמחזור השנתי העולמי הכולל (הגבוה מביניהם).
תקני אבטחה מומלצים
בישראל, משרדי עורכי דין המטפלים בכמות רבה של מידע רגיש נדרשים למנות ממונה על אבטחת מידע בעל הכשרה מתאימה. ממונה זה אחראי להכין נוהל אבטחת מידע, תוכנית בקרה שוטפת על העמידה בדרישות, ועליו להימנע מניגוד עניינים בתפקידו תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע), תשע"ז-2017.
המכון הלאומי לתקנים וטכנולוגיה (NIST) ייסד ומתחזק את הפרסום המיוחד 800-53, מערכת מקיפה של פרקטיקות ותקנות אבטחת סייבר עבור סוכנויות פדרליות בארה"ב. למרות שאינן חובה, כל הארגונים (כולל משרדי עורכי דין) יכולים להפיק תועלת מהדרישות של NIST, שכן תקנים ופרקטיקות אלה מאמתים בסופו של דבר את האפקטיביות של אמצעי ההגנה שיושמו קודם לכן.
בשנת 2025, ישראל יישמה את תיקון מס' 13 לחוק הגנת הפרטיות, אשר מגביר משמעותית את החשיפה של ארגונים להפרות של החוק והתקנות שהותקנו מכוחו. תיקון זה מחייב עדכון של מדיניות ונהלי הפרטיות, שקילת מינוי ממונה על הגנת הפרטיות (DPO), רישום/עדכון מאגרי מידע, ועריכת בדיקות תקופתיות לציות Privacy Law in Israel in 2025 – 10 Steps to Navigate the Implementation of Obligations | Gornitzky GNY.
באופן דומה, הציות לתקן ISO/IEC 27001 יכול לסייע למשרדי עורכי דין לבסס מסגרת אבטחה חזקה. ISO/IEC 27001 הוא תקן בינלאומי מוכר המספק הנחיות ליישום, תחזוקה ושיפור מתמיד של מערכת לניהול אבטחת מידע (ISMS). ציות לתקן זה מדגים מחויבות לאבטחת מידע, בונה אמון לקוחות, ואף עשוי לספק יתרון תחרותי לארגון שלכם תקנות הגנת הפרטיות אבטחת מידע | יישום התקנות בארגון – CyberSafe.
רגולציות נוספות לפי תחום
חשוב לזכור שחוקי הגנת מידע והמלצות יכולים להשתנות לפי מדינה ומחוז/טריטוריה. לדוגמה, משרדי עורכי דין בקנדה חייבים לדבוק בחוק להגנת מידע אישי ומסמכים אלקטרוניים, בעוד אלה הפועלים בבריטניה כפופים לחוק הגנת המידע. בארה"ב, משרדי עורכי דין בקליפורניה צריכים להתחשב בחוק פרטיות הצרכן של קליפורניה, בעוד שבניו יורק, משרדי עורכי דין חייבים לציית לתקנות שנקבעו על ידי מחלקת השירותים הפיננסיים של מדינת ניו יורק.
בישראל, כל ארגון בישראל המחזיק מאגרי מידע נדרש לעמוד בדרישות תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע). כמו כן, ארגונים ישראליים העובדים עם מידע של תושבי האיחוד האירופי כפופים גם ל-GDPR רגולציה וחוק הגנת הפרטיות – BDO.
יתר על כן, לתעשיות מסוימות יש תקנות ותקנים המפרטים כיצד יש להגן על סוגים ספציפיים של מידע. לדוגמה:
- HIPAA למידע רפואי
- PCI DSS למידע פיננסי ונתוני כרטיסי אשראי
- SOX למידע חשבונאי ומידע למשקיעים
- בישראל, הנחיות המפקח על הבנקים, המפקח על הגופים המוסדיים ומשרד הבריאות למידע בתחומים הרלוונטיים
ציות לתקנות ולתקנים אלה הוא חיוני להגנה על מידע רגיש ולהימנעות מפרצות מידע יקרות. להלן, אנו בוחנים 10 שיטות עבודה מומלצות שיכולות לעזור להשיג ציות לאבטחת סייבר עבור משרדי עורכי דין.
10 שיטות עבודה מומלצות לציות ואבטחת מידע במשרדי עורכי דין
השיטות המומלצות הבאות יכולות לעזור לכם הן לעמוד בדרישות הרגולטוריות והן לבנות אסטרטגיית אבטחת סייבר מקיפה.
- יישום מדיניות אבטחת סייבר חזקה
- ביצוע הדרכות מודעות לאבטחה
- זיהוי וסיווג המידע שאתם מאחסנים ומעבדים
- הצפנת מידע רגיש
- הבטחת גישה גרנולרית למערכות קריטיות
- הגנה על אישורי משתמשים
- בקרה על צדדים שלישיים
- ניטור פעילות משתמשים
- אבטחת כל נקודות הקצה ברשת שלכם
- הכנת תוכנית תגובה לאירועים
1. יישום מדיניות אבטחת סייבר חזקה
אבטחת סייבר איתנה למשרדי עורכי דין מתחילה עם מדיניות אבטחת מידע מוגדרת בבירור. קבעו פרוטוקולים כתובים לטיפול במידע, להפחתת איומים פנימיים, לעבודה מרחוק, לשימוש במכשירים ולתגובה לאירועים. מדיניות מתועדת היטב עוזרת לייעל מאמצי ציות ומספקת לצוותים שלכם הנחיות ברורות על הגנה על מידע רגיש.
2. ביצוע הדרכות מודעות לאבטחה
אנשים הם קו ההגנה הראשון שלכם ולצערנו, החוליה החלשה — טעות אנושית מעורבת ב-68% מפרצות המידע, על פי דוח חקירות פרצות המידע של Verizon לשנת 2024. חנכו את העובדים והשותפים שלכם לגבי מדיניות הארגון שלכם, שיטות אבטחת סייבר מומלצות, טקטיקות התקפת סייבר נפוצות, וכיצד לזהות ולדווח על פרצות אבטחה. הדמו סוגים שונים של התקפות כדי להעריך את יכולת הצוות שלכם לזהות איומים אמיתיים.
3. זיהוי וסיווג המידע שאתם מאחסנים ומעבדים
הבטחת הגנת מידע נאותה היא בלתי אפשרית ללא הבנה אילו מסמכים מכילים מידע רגיש. מידע כזה בדרך כלל כולל: פרטי קשר של לקוחות ועובדים, פרטי תשלום ונתונים פיננסיים, נתוני בריאות, מידע על תיקים המוגן בהסכמי סודיות. השתמשו בכלי גילוי נתונים כדי לאתר תוכן רגיש כמו תיקי לקוחות, רשומות משאבי אנוש ותקשורת חסויה. מפו את כל מיקומי המידע הרגיש של לקוחות, סווגו נתונים לפי רמת סיכון, ותעדו למי יש גישה אליהם.
4. הצפנת מידע רגיש
יישמו תקני הצפנה חזקים — כגון AES-256 — לנתונים במנוחה, בתנועה ובגיבויים. כך, יהיה בלתי אפשרי להאקרים או לגורמים זדוניים פנימיים לנצל מידע רגיש גם אם הם מצליחים לגשת אליו. כדאי גם לפסיאודונימיזציה של מידע מזהה אישי כך שלא ניתן יהיה לקשר נתונים לאנשים מסוימים.
5. הבטחת גישה גרנולרית למערכות קריטיות
הגבילו את הגישה למידע רגיש למינימום ההכרחי על ידי יישום עקרון ההרשאה המינימלית וגישה בזמן אמת. כמו כן, ודאו שהמשתמשים עוברים אימות באמצעות אימות רב-גורמי (MFA) לפני הגישה למערכות הרגישות שלכם. אפשרו MFA בכל המכשירים, היישומים ובמיוחד בכלי גישה מרחוק. אמצעים אלה לא רק יגנו על המשרד שלכם מפני גישה לא מורשית אלא גם יעזרו לכם לעמוד במספר דרישות רגולטוריות.
6. הגנה על אישורי משתמשים
אכפו מדיניות סיסמאות חזקה והטמיעו פתרון ייעודי לניהול סיסמאות כדי לנהל, לאבטח ולאוטומט את הקצאת הסיסמאות לעובדים שלכם, במיוחד לאלה עם גישה למשאבים קריטיים. בחרו במנהלי סיסמאות עם כספות מוצפנות ויכולות סיבוב סיסמאות אוטומטיות.
7. בקרה על צדדים שלישיים
על פי דוח מצב הגישה של צד שלישי באבטחת סייבר 2025 של מכון פונמון, 47% מהארגונים חוו פרצה או התקפה שכללה גישת רשת של צד שלישי בשנת 2024. מכיוון שמשרדי עורכי דין נסמכים יותר ויותר על כלי צד שלישי כגון eDiscovery, שכר או מערכות CRM, חשוב יותר מתמיד לבדוק את כל הספקים לעמידה בדרישות, להגביל את היקף הגישה שלהם, ולנטר את הפעילות של צדדים שלישיים כדי לראות מה הם עושים בתוך המערכות שלכם.
8. ניטור פעילות משתמשים
פתרונות מתקדמים לניטור פעילות משתמשים (UAM) מאפשרים לכם להקליט ולסקור את כל הפעילות בנקודות הקצה הקריטיות שלכם — מי ניגש למה ומתי, וכיצד הם התקשרו עם המידע הרגיש שלכם. הטמעת כלי UAM יכולה לא רק לעזור לכם לזהות פעילות משתמש זדונית אלא גם לתמוך בציות על ידי הצעת יומני ביקורת מקיפים.
יתר על כן, פתרונות אבטחת סייבר עם יכולות התראה ותגובה לאירועים מאפשרים לכם לזהות איומים פוטנציאליים ולהפחית אותם לפני שהם מסלימים.
9. אבטחת כל נקודות הקצה ברשת שלכם
תחנות העבודה באתר ומרחוק של העובדים שלכם דורשות שתיהן הגנה חזקה כדי להבטיח אבטחת סייבר במשרד עורכי דין. ודאו שלכל נקודות הקצה ברשת שלכם יש תוכנת אנטי-וירוס מעודכנת וחומות אש. עדכנו ותקנו באופן קבוע את כל מערכות ההפעלה והיישומים כדי להפחית פגיעויות. היו מוכנים לחסום את השימוש בכונני USB לא מורשים כדי למנוע גניבת נתונים והדבקות תוכנות זדוניות.
10. הכנת תוכנית תגובה לאירועים
אם אירוע עדיין מתרחש, עליכם להכיל אותו במהירות. הכינו ועקבו אחר תוכנית תגובה לאירועים המכסה צעדים ישימים עבור:
- זיהוי
- הכלה
- הודעה
- התאוששות
- ניתוח לאחר אירוע.
לאחר תיעוד כל התהליכים והצדדים האחראים, בדקו את התוכנית לפחות פעם בשנה ובצעו התאמות אם יש צורך.
הבטחת ציות והגנה על מידע רגיש עם Syteca
עם פתרונות כמו Syteca, המשרד שלכם יכול לשפר משמעותית את ההגנות הפנימיות שלו ולהדגים ציות במהלך ביקורות. Syteca היא פלטפורמת אבטחת סייבר מקיפה המאפשרת לכם:
- לשלוט בגישה למידע רגיש
- לנטר פעילות משתמשים ברשת שלכם
- להגיב לאירועי אבטחה בזמן אמת
- לחקור אירועים חשודים.
סיכום
הבטחת ציות ואבטחת סייבר איתנה למשרדי עורכי דין היא חיונית. זה מאפשר לכם להבטיח סודיות ללקוחות, למנוע פרצות אבטחה, ולהגיב לאירועים במהירות. ציות לדרישות IT היא דרך טובה להבטיח שהמידע התאגידי הרגיש שלכם מוגן כראוי. חוקים, תקנים, תקנות והנחיות שונות מתארות אמצעי אבטחה ושיטות מומלצות למשרדי עורכי דין.
Syteca מחזקת את אבטחת ה-IT של משרדי עורכי דין על ידי סיוע לחברות משפטיות לנטר פעילות משתמשים בסביבה שלהן, לקבל התראות על פעילות חשודה, ולהגיב להודעות במהירות וביעילות.
קונסיסט מערכות, עם ניסיון של למעלה מעשור בליווי ארגונים ישראליים, מספקת שירות מקצועי ואישי בהטמעת מערכת Syteca. הצוות המיומן של קונסיסט מלווה את הלקוחות בכל שלבי התהליך – משלב האפיון הראשוני, דרך ההתקנה וההגדרה, ועד לתמיכה שוטפת המותאמת לצרכים הספציפיים של כל ארגון. המומחיות המקומית של קונסיסט בדרישות הרגולציה הישראלית, יחד עם ההיכרות המעמיקה עם פלטפורמת Syteca, מבטיחה שהפתרון יענה במדויק על צרכי אבטחת המידע של משרדי עורכי דין בישראל, בין אם מדובר בארגונים קטנים או בחברות גדולות.
